הסכם שמגדיר בשפה יותר "משפטית" את הגבולות,  נותן תוקף משפטי להסכמות  ומרחיב את נושא הזכויות וההתחייבויות החוזיות.

לפני שאתם מתחילים לספק את המוצר או השרות.

עיקרי הסעיפים : מהו סוג השירות או הסחורה שמסופקים?

מה הכמות?  או  היקף העבודה ?

מה משך ההתקשרות? מה התמורה? מהם תנאי התשלום?

מהי מדיניות הביטול? ועוד

הגיוני שבדרך כלל חבר קרוב מהצבא, אח, דוד מישהו שאנחנו סומכים עליו, יקים איתנו שותפות

אבל, בגלל שזה כל כך הגיוני, אתם נמנעים מלחשוב על בעיות משפטיות עתידיות שיכולות להתרחש ולא ממזערים סיכונים.

חייבים להעלות על הכתב בהסכם שותפות את כל עקרונות השותפות כך אתם יודעים מראש את כללי המשחק, אין הפתעות, קל מאוד להתנהל עסקית ועוד יותר קל יהיה במצב של מחלוקת.

ניתן לשלוח מכתב מעורך דין לביצוע תשלום החוב במיידית ובמידת הצורך, גם לפנות להוצאה לפועל לפתיחת תיק.

חשוב לעגן בחוזה כי ניתן יהיה לסיים את החוזה, לפני תום תקופת השכירות, תוך קביעה שלא תפגע במשכיר, כגון: מציאת שוכר חלופי לשביעות רצון המשכיר.

כאשר מדובר במחדל או רשלנות של השוכר – הרי שעל השוכר חלה האחריות לתיקון. לדוגמא: תריס או חלון שנשבר.

השוכר לא אחראי לתשלומים הנוגעים לתחזוקה שאינה שוטפת. לדוגמא: תשלום על שיפוץ הבניין בו נמצא הנכס.

חוק השכירות והשאילה מטיל חובות על המשכיר ונועד להגן על השוכר מחוסר תום לב והתחמקות המשכיר מתיקון ליקויים.

במקרה כזה, מוצע לשקול גישור, הליך וולונטרי מתוך הסכמה ורצון חופשי, זה לא בימ"ש, אין שופטים המטרה: להביא להליך של הסכמה בזמן קצר לפתור את הסכסוך אליו נקלעתם באופן כזה שכולם יצאו מרוצים.
דילוג לתוכן